תהילים 139
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע | 1 |
Přednímu zpěváku, žalm Davidův. Hospodine, ty jsi mne zkusil a seznal.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק | 2 |
Ty znáš sednutí mé i povstání mé, rozumíš myšlení mému zdaleka.
| ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה | 3 |
Chození mé i ležení mé ty obsahuješ, a všech mých cest svědom jsi.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה | 4 |
Než ještě mám na jazyku slovo, aj, Hospodine, ty to všecko víš.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה | 5 |
Z zadu i z předu obklíčils mne, a vzložils na mne ruku svou.
| פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה | 6 |
Divnější jest umění tvé nad můj vtip; vysoké jest, nemohu k němu.
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח | 7 |
Kamž bych zašel od ducha tvého? Aneb kam bych před tváří tvou utekl?
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) | 8 |
Jestliže bych vstoupil na nebe, tam jsi ty; pakli bych sobě ustlal v hrobě, aj, přítomen jsi. (Sheol h7585)
| אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים | 9 |
Vzal-li bych křídla záře jitřní, abych bydlil při nejdalším moři:
| גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך | 10 |
I tamť by mne ruka tvá provedla, a pravice tvá by mne popadla.
| ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני | 11 |
Dím-li pak: Aspoň tmy, jako v soumrak, přikryjí mne, ale i noc jest světlem vůkol mne.
| גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה | 12 |
Aniž ty tmy před tebou ukryti mohou, anobrž noc jako den tobě svítí, rovně tma jako světlo.
| כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי | 13 |
Ty zajisté v moci máš ledví má, přioděl jsi mne v životě matky mé.
| אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד | 14 |
Oslavuji tě, proto že se hrozným a divným skutkům tvým divím, a duše má zná je výborně.
| לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ | 15 |
Neníť ukryta žádná kost má před tebou, jakž jsem učiněn v skrytě, a řemeslně složen, v nejhlubších místech země.
| גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם | 16 |
Trupel můj viděly oči tvé, v knihu tvou všickni oudové jeho zapsáni jsou, i dnové, v nichž formováni byli, když ještě žádného z nich nebylo.
| ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם | 17 |
Protož u mne ó jak drahá jsou myšlení tvá, Bože silný, a jak jest jich nesčíslná summa!
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך | 18 |
Chtěl-li bych je sčísti, více jest jich než písku; procítím-li, a já jsem vždy s tebou.
| אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני | 19 |
Zabil-li bys, ó Bože, bezbožníka, tehdážť by muži vražedlní odstoupili ode mne,
| אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך | 20 |
Kteříž mluví proti tobě nešlechetně; marně vyvyšují nepřátely tvé.
| הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט | 21 |
Zdaliž těch, kteříž tě v nenávisti mají, ó Hospodine, v nenávisti nemám? A ti, kteříž proti tobě povstávají, zdaž mne nemrzejí?
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי | 22 |
Úhlavní nenávistí jich nenávidím, a mám je za nepřátely.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי | 23 |
Vyzpytuj mne, Bože silný, a poznej srdce mé; zkus mne, a poznej myšlení má.
| וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם | 24 |
A popatř, chodím-liť já cestou odpornou tobě, a veď mne cestou věčnou.
