< תהילים 138 >
לדוד אודך בכל-לבי נגד אלהים אזמרך | 1 |
`To Dauith him silf. Lord, Y schal knouleche to thee in al myn herte; for thou herdist the wordis of my mouth. Mi God, Y schal singe to thee in the siyt of aungels;
אשתחוה אל-היכל קדשך ואודה את-שמך-- על-חסדך ועל-אמתך כי-הגדלת על-כל-שמך אמרתך | 2 |
Y schal worschipe to thin hooli temple, and Y schal knouleche to thi name. On thi merci and thi treuthe; for thou hast magnefied thin hooli name aboue al thing.
ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשי עז | 3 |
In what euere dai Y schal inwardli clepe thee, here thou me; thou schalt multipli vertu in my soule.
יודוך יהוה כל-מלכי-ארץ כי שמעו אמרי-פיך | 4 |
Lord, alle the kingis of erthe knouleche to thee; for thei herden alle the wordis of thi mouth.
וישירו בדרכי יהוה כי-גדול כבוד יהוה | 5 |
And singe thei in the weies of the Lord; for the glorie of the Lord is greet.
כי-רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע | 6 |
For the Lord is hiy, and biholdith meke thingis; and knowith afer hiy thingis.
אם-אלך בקרב צרה-- תחיני על אף איבי תשלח ידך ותושיעני ימינך | 7 |
If Y schal go in the myddil of tribulacioun, thou schalt quikene me; and thou stretchidist forth thin hond on the ire of myn enemyes, and thi riyt hond made me saaf.
יהוה יגמר בעדי יהוה חסדך לעולם מעשי ידיך אל-תרף | 8 |
The Lord schal yelde for me, Lord, thi merci is with outen ende; dispise thou not the werkis of thin hondis.