תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

Junto a los ríos de Babilonia nos sentábamos y llorábamos Cuando recordábamos a Sion. Sobre los sauces, en medio de ella,

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

Colgábamos nuestras arpas.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

Porque allí nuestros cautivadores nos pedían cantos, Y nuestros atormentadores, alegría: ¡Cántennos alguno de los cantos de Sion!

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

¿Cómo podemos cantar el canto de Yavé en tierra extranjera?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

Si me olvido de Ti, oh Jerusalén, Que mi mano derecha pierda su destreza.

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

Que mi lengua se pegue a mi paladar Si no te recuerdo, Si no exalto a Jerusalén por encima de mi mayor gozo.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Recuerda, oh Yavé, contra los hijos de Edom El día de Jerusalén, quienes dijeron: Arrásenla. Arrásenla, arrásenla hasta sus mismos cimientos

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

Oh hija de Babilonia, la devastadora. ¡Dichoso el que te pague Por el mal que nos hiciste!

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

¡Dichoso el que agarre a tus pequeños Y los estrelle contra la peña!