< תהילים 137 >

על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון 1
Junto dos rios de Babylonia, ali nos assentámos e chorámos, quando nos lembrámos de Sião:
על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו 2
Sobre os salgueiros que ha no meio d'ella, pendurámos as nossas harpas.
כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון 3
Pois lá aquelles que nos levaram captivos, nos pediam uma canção; e os que nos destruiram, que os alegrassemos, dizendo; Cantae-nos uma das canções de Sião
איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר 4
Como cantaremos a canção do Senhor em terra estranha?
אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני 5
Se eu me esquecer de ti, ó Jerusalem, esqueça-se a minha direita da sua destreza.
תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי 6
Se me não lembrar de ti, apegue-se-me a lingua ao meu paladar; se não prefiro Jerusalem á minha maior alegria.
זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה 7
Lembra-te, Senhor, dos filhos de Edom no dia de Jerusalem, que diziam: Descobri-a, descobri-a até aos seus alicerces.
בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו 8
Ah! filha de Babylonia, que vaes ser assolada; feliz aquelle que te retribuir o pago que tu nos pagaste a nós.
אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע 9
Feliz aquelle que pegar em teus filhos e der com elles pelas pedras.

< תהילים 137 >