< תהילים 137 >
על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון | 1 |
David Hieremiae super flumina Babylonis illic sedimus et flevimus cum recordaremur Sion
על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו | 2 |
in salicibus in medio eius suspendimus organa nostra
כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון | 3 |
quia illic interrogaverunt nos qui captivos duxerunt nos verba cantionum et qui abduxerunt nos hymnum cantate nobis de canticis Sion
איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר | 4 |
quomodo cantabimus canticum Domini in terra aliena
אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני | 5 |
si oblitus fuero tui Hierusalem oblivioni detur dextera mea
תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי | 6 |
adhereat lingua mea faucibus meis si non meminero tui si non praeposuero Hierusalem in principio laetitiae meae
זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה | 7 |
memor esto Domine filiorum Edom diem Hierusalem qui dicunt exinanite exinanite usque ad fundamentum in ea
בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו | 8 |
filia Babylonis misera beatus qui retribuet tibi retributionem tuam quam retribuisti nobis
אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע | 9 |
beatus qui tenebit et adlidet parvulos tuos ad petram