תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

Psalmus David, Ieremiæ. Super flumina Babylonis, illic sedimus et flevimus: cum recordaremur Sion:

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

In salicibus in medio eius, suspendimus organa nostra.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

Quia illic interrogaverunt nos, qui captivos duxerunt nos, verba cantionum: Et qui abduxerunt nos: Hymnum cantate nobis de canticis Sion.

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

Quomodo cantabimus canticum Domini in terra aliena?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

Si oblitus fuero tui Ierusalem, oblivioni detur dextera mea.

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

Adhæreat lingua mea faucibus meis, si non meminero tui: Si non proposuero Ierusalem, in principio lætitiæ meæ.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Memor esto Domine filiorum Edom, in die Ierusalem: Qui dicunt: Exinanite, exinanite usque ad fundamentum in ea.

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

Filia Babylonis misera: beatus, qui retribuet tibi retributionem tuam, quam retribuisti nobis.

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Beatus, qui tenebit, et allidet parvulos tuos ad petram.