< תהילים 137 >
על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון | 1 |
われらバビロンの河のほとりにすわり シオンをおもひいでて涙をながしぬ
על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו | 2 |
われらそのあたりの柳にわが琴をかけたり
כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון | 3 |
そはわれらを虜にせしものわれらに歌をもとめたり 我儕をくるしむる者われらにおのれを歓ばせんとて シオンのうた一つうたへといへり
איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר | 4 |
われら外邦にありていかでヱホバの歌をうたはんや
אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני | 5 |
エルサレムよもし我なんぢをわすれなばわが右の手にその巧をわすれしめたまへ
תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי | 6 |
もしわれ汝を思ひいでず もしわれヱルサレムをわがすべての歓喜の極となさずばわが舌をわが腭につかしめたまヘ
זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה | 7 |
ヱホバよねがはくはヱルサレムの日にエドムの子輩がこれを掃除けその基までもはらひのぞけといへるを聖意にとめたまへ
בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו | 8 |
ほろぼさるべきバビロンの女よ なんぢがわれらに作しごとく汝にむくゆる人はさいはひなるべし
אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע | 9 |
なんぢの嬰兒をとりて岩のうへになげうつものは福ひなるべし