תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

Sui fiumi di Babilonia, là sedevamo piangendo al ricordo di Sion.

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

Ai salici di quella terra appendemmo le nostre cetre.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

Là ci chiedevano parole di canto coloro che ci avevano deportato, canzoni di gioia, i nostri oppressori: «Cantateci i canti di Sion!».

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

Come cantare i canti del Signore in terra straniera?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

Se ti dimentico, Gerusalemme, si paralizzi la mia destra;

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

mi si attacchi la lingua al palato, se lascio cadere il tuo ricordo, se non metto Gerusalemme al di sopra di ogni mia gioia.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Ricordati, Signore, dei figli di Edom, che nel giorno di Gerusalemme, dicevano: «Distruggete, distruggete anche le sue fondamenta».

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

Figlia di Babilonia devastatrice, beato chi ti renderà quanto ci hai fatto.

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Beato chi afferrerà i tuoi piccoli e li sbatterà contro la pietra.