תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

De David. Sur les fleuves de Babylone nous nous sommes assis, et nous avons pleuré, en nous souvenant de Sion.

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

Nous avons suspendu nos harpes aux saules, qui sont au milieu de la contrée.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

Car ceux qui nous avaient faits captifs nous demandaient les paroles de nos cantiques; et ceux qui nous avaient emmenés nous disaient: Chantez-nous un hymne des cantiques de Sion!

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

Comment chanterons-nous un cantique du Seigneur sur une terre étrangère?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

Si je t'oublie, Jérusalem, que ma main droite s'oublie elle-même!

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

Si je ne me propose Jérusalem comme le principe de mes joies; si je ne me souviens point de toi, que ma langue s'attache à mon gosier.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Souviens-toi, Seigneur, des fils d'Édom, qui, au dernier jour de Jérusalem, disaient; Détruisez-la, détruisez-la jusqu'en ses fondements!

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

Fille de Babylone, infortunée! heureux celui qui te rendra le mal en retour du mal que tu as fait!

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Heureux celui qui saisira tes petits enfants et les écrasera contre la pierre!