תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

Auprès des fleuves de Babylone, là nous nous sommes assis, et nous avons pleuré quand nous nous sommes souvenus de Sion.

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

Aux saules qui étaient au milieu d’elle nous avons suspendu nos harpes.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

Car là, ceux qui nous avaient emmenés captifs nous demandaient des cantiques, et ceux qui nous faisaient gémir, de la joie: Chantez-nous un des cantiques de Sion.

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

Comment chanterions-nous un cantique de l’Éternel sur un sol étranger?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

Si je t’oublie, ô Jérusalem, que ma droite s’oublie!

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

Que ma langue s’attache à mon palais si je ne me souviens de toi, si je n’élève Jérusalem au-dessus de la première de mes joies!

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Éternel! souviens-toi des fils d’Édom, qui, dans la journée de Jérusalem, disaient: Rasez, rasez jusqu’à ses fondements!

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

Fille de Babylone, qui vas être détruite, bienheureux qui te rendra la pareille de ce que tu nous as fait!

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Bienheureux qui saisira tes petits enfants, et les écrasera contre le roc!