< תהילים 137 >

על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון 1
Sur les bords des fleuves de Babylone, nous nous sommes assis. Oui, nous avons pleuré, quand nous nous sommes souvenus de Sion.
על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו 2
Sur les saules de ce pays, nous avons raccroché nos harpes.
כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון 3
Car là, ceux qui nous ont emmenés en captivité nous ont demandé des chants. Ceux qui nous tourmentaient exigeaient des chants de joie: « Chantez-nous une des chansons de Sion! »
איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר 4
Comment pouvons-nous chanter le chant de Yahvé dans un pays étranger?
אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני 5
Si je t'oublie, Jérusalem, que ma main droite oublie son habileté.
תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי 6
Que ma langue se colle au palais si je ne me souviens pas de toi, si je ne préfère pas Jérusalem à ma principale joie.
זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה 7
Souviens-toi, Yahvé, des enfants d'Édom, au jour de Jérusalem, qui a dit: « Rasez-la! Rasez-le jusqu'à ses fondations! »
בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו 8
Fille de Babylone, vouée à la destruction, celui qui vous rembourse sera heureux, comme vous l'avez fait pour nous.
אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע 9
Il sera heureux, qui prend et écrase vos petits contre le rocher.

< תהילים 137 >