תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

By rivers of Babylon — There we did sit, Yea, we wept when we remembered Zion.

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

On willows in its midst we hung our harps.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

For there our captors asked us the words of a song, And our spoilers — joy: 'Sing ye to us of a song of Zion.'

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

How do we sing the song of Jehovah, On the land of a stranger?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

If I forget thee, O Jerusalem, my right hand forgetteth!

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

My tongue doth cleave to my palate, If I do not remember thee, If I do not exalt Jerusalem above my chief joy.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Remember, Jehovah, for the sons of Edom, The day of Jerusalem, Those saying, 'Rase, rase to its foundation!'

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

O daughter of Babylon, O destroyed one, O the happiness of him who repayeth to thee thy deed, That thou hast done to us.

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

O the happiness of him who doth seize, And hath dashed thy sucklings on the rock!