< תהילים 137 >
על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון | 1 |
At [the] rivers of - Babylon there we sat also we wept when remembered we Zion.
על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו | 2 |
On poplars in [the] midst of it we hung up harps our.
כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון | 3 |
For there they asked us captors our words of a song and mockers our gladness sing for us one of [the] song[s] of Zion.
איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר | 4 |
How? will we sing [the] song of Yahweh on ground of foreignness.
אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני | 5 |
If I will forget you O Jerusalem may it forget right [hand] my.
תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי | 6 |
May it cleave tongue my - to palate my if not I will remember you if not I will lift up Jerusalem above [the] chief of joy my.
זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה | 7 |
Remember O Yahweh - to [the] people of Edom [the] day of Jerusalem who were saying lay bare - lay bare to the foundation in it.
בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו | 8 |
O daughter of Babylon that is about to be destroyed how blessed! [is one] who he will repay to you dealing your that you dealt to us.
אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע | 9 |
How blessed! - [is one] who he will seize and he will smash children your to the rock.