תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

By the rivers of Babylon, there, we sat down, yea we wept—when we remembered Zion:

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

Upon the willows—in the midst thereof, hanged we our lyres:

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

For, there, our captors asked of us words of song, and our plunderers—gladness, —Sing us of the songs of Zion!

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

How shall we sing the song of Yahweh, on a foreign soil?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

If I forget thee, O Jerusalem, Let my right-hand forget:

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

Let my tongue cleave to the roof of my mouth, if I do not remember thee! if I do not lift up Jerusalem above the head of mine own gladness.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Remember, O Yahweh, against the sons of Edom, the day of Jerusalem, —how they continued to say—Overthrow! Overthrow! unto the foundation within it.

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

O ruined daughter of Babylon, —how happy the man who shall repay thee thy dealing, wherewith thou didst deal with us!

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

How happy the man who shall snatch away and dash thy children against the crag.