תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

By the rivers of Babylon, there we sat down, yea, we wept, when we remembered Zion.

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

Upon the willows in the midst thereof we hanged up our harps.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

For there they that led us captive required of us songs, and they that wasted us [required of us] mirth, [saying], Sing us one of the songs of Zion.

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

How shall we sing the LORD’S song in a strange land?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget [her cunning].

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

Let my tongue cleave to the roof of my mouth, if I remember thee not; if I prefer not Jerusalem above my chief joy.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Remember, O LORD, against the children of Edom the day of Jerusalem; who said, Rase it, rase it, even to the foundation thereof.

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

O daughter of Babylon, that art to be destroyed; happy shall he be, that rewardeth thee as thou hast served us.

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Happy shall he be, that taketh and dasheth thy little ones against the rock.