תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

By the waters of Babylon there we sat, and we wept at the thought of Zion.

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

There on the poplars we hung our harps.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

For there our captors called for a song: our tormentors, rejoicing, saying: ‘Sing us one of the songs of Zion.’

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

How can we sing the Lord’s song in the foreigner’s land?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

If I forget you, Jerusalem, may my right hand wither.

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

May my tongue stick to the roof of my mouth, if I am unmindful of you, or don’t set Jerusalem above my chief joy.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Remember the Edomites, Lord, the day of Jerusalem’s fall, when they said, ‘Lay her bare, lay her bare, right down to her very foundation.’

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

Babylon, despoiler, happy are those who pay you back for all you have done to us.

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Happy are they who seize and dash your children against the rocks.