תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

By the rivers of Babylon, there we sat down, yea, we wept, When we remembered Zion.

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

We hung our harps on the willows in the midst thereof.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

For there they who carried us away captive required of us a song; They who wasted us required of us mirth: “Sing us one of the songs of Zion!”

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

How shall we sing the LORD'S song In a strange land?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

If I forget thee, O Jerusalem, Let my right hand forget her cunning!

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

If I do not remember thee, Let my tongue cleave to the roof of my mouth; If I prefer not Jerusalem above my chief joy!

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Remember, O LORD! against the children of Edom The day of the calamity of Jerusalem! Who said, “Raze it, Raze it to its foundations!”

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

O daughter of Babylon, thou destroyer! Happy be he who requiteth thee As thou hast dealt with us!

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Happy be he who seizeth thy little ones And dasheth them against the stones!