תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

By the rivers of Babylon, there we sat down, yea, we wept, when we remembered Zion.

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

We hanged our harps upon the willows in the midst thereof.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

For there they that carried us away captive required of us a song; and they that wasted us [required of us] mirth, [saying], Sing us [one] of the songs of Zion.

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

How shall we sing the LORD’s song in a strange land?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget [her cunning].

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

If I do not remember thee, let my tongue cleave to the roof of my mouth; if I prefer not Jerusalem above my chief joy.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Remember, O LORD, the children of Edom in the day of Jerusalem; who said, Rase [it], rase [it, even] to the foundation thereof.

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

O daughter of Babylon, who art to be destroyed; happy [shall he be], that rewardeth thee as thou hast served us.

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Happy [shall he be], that taketh and dasheth thy little ones against the stones.