< תהילים 137 >
על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון | 1 |
By the riuers of Babel we sate, and there wee wept, when we remembred Zion.
על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו | 2 |
Wee hanged our harpes vpon the willowes in the middes thereof.
כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון | 3 |
Then they that ledde vs captiues, required of vs songs and mirth, when wee had hanged vp our harpes, saying, Sing vs one of the songs of Zion.
איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר | 4 |
Howe shall we sing, said we, a song of the Lord in a strange land?
אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני | 5 |
If I forget thee, O Ierusalem, let my right hand forget to play.
תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי | 6 |
If I do not remember thee, let my tongue cleaue to the roofe of my mouth: yea, if I preferre not Ierusalem to my chiefe ioy.
זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה | 7 |
Remember the children of Edom, O Lord, in the day of Ierusalem, which saide, Rase it, rase it to the foundation thereof.
בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו | 8 |
O daughter of Babel, worthy to be destroyed, blessed shall he be that rewardeth thee, as thou hast serued vs.
אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע | 9 |
Blessed shall he be that taketh and dasheth thy children against the stones.