< תהילים 137 >
על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון | 1 |
Upon the rivers of Babylon, there we sat and wept: when we remembered Sion:
על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו | 2 |
On the willows in the midst thereof we hung up our instruments.
כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון | 3 |
For there they that led us into captivity required of us the words of songs. And they that carried us away, said: Sing ye to us a hymn of the songs of Sion.
איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר | 4 |
How shall we sing the song of the Lord in a strange land?
אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני | 5 |
If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand be forgotten.
תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי | 6 |
Let my tongue cleave to my jaws, if I do not remember thee: If I make not Jerusalem the beginning of my joy.
זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה | 7 |
Remember, O Lord, the children of Edom, in the day of Jerusalem: Who say: Rase it, rase it, even to the foundation thereof.
בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו | 8 |
O daughter of Babylon, miserable: blessed shall he be who shall repay thee thy payment which thou hast paid us.
אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע | 9 |
Blessed be he that shall take and dash thy little ones against the rock.