תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

By the rivers of Babylon, there we sat down; yea, we wept when we remembered Zion.

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

We hanged our harps upon the willows in the midst thereof.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

For there they that carried us away captive required of us a song; and they that made us wail [required] mirth, [saying, ] Sing us [one] of the songs of Zion.

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

How should we sing a song of Jehovah's upon a foreign soil?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

If I forget thee, Jerusalem, let my right hand forget [its skill];

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

If I do not remember thee, let my tongue cleave to my palate: if I prefer not Jerusalem above my chief joy.

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

Remember, O Jehovah, against the sons of Edom, the day of Jerusalem; who said, Lay [it] bare, Lay [it] bare, down to its foundation!

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

Daughter of Babylon, who art to be laid waste, happy he that rendereth unto thee that which thou hast meted out to us.

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Happy he that taketh and dasheth thy little ones against the rock.