< תהילים 137 >

על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון 1
By the rivers of Babylon, there we sat down; yea, we wept when we remembered Zion.
על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו 2
We hanged our harps upon the willows in the midst thereof.
כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון 3
For there they that carried us away captive required of us a song; and they that made us wail [required] mirth, [saying, ] Sing us [one] of the songs of Zion.
איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר 4
How should we sing a song of Jehovah's upon a foreign soil?
אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני 5
If I forget thee, Jerusalem, let my right hand forget [its skill];
תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי 6
If I do not remember thee, let my tongue cleave to my palate: if I prefer not Jerusalem above my chief joy.
זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה 7
Remember, O Jehovah, against the sons of Edom, the day of Jerusalem; who said, Lay [it] bare, Lay [it] bare, down to its foundation!
בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו 8
Daughter of Babylon, who art to be laid waste, happy he that rendereth unto thee that which thou hast meted out to us.
אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע 9
Happy he that taketh and dasheth thy little ones against the rock.

< תהילים 137 >