< תהילים 137 >
על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון | 1 |
For David, [a Psalm] of Jeremias. By the rivers of Babylon, there we sat; and wept when we remembered Sion.
על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו | 2 |
We hung our harps on the willows in the midst of it.
כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון | 3 |
For there they that had taken us captive asked of us the words of a song; and they that had carried us away [asked] a hymn, [saying], Sing us [one] of the songs of Sion.
איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר | 4 |
How should we sing the Lord's song in a strange land?
אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני | 5 |
If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget [its skill].
תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי | 6 |
May my tongue cleave to my throat, if I do not remember thee; if I do not prefer Jerusalem as the chief of my joy.
זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה | 7 |
Remember, O Lord, the children of Edom in the day of Jerusalem; who said, Rase [it], rase [it], even to its foundations.
בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו | 8 |
Wretched daughter of Babylon! blessed [shall he be] who shall reward thee as thou hast rewarded us.
אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע | 9 |
Blessed [shall he be] who shall seize and dash thine infants against the rock.