תהילים 137

1 על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

Ved Babels Floder, der sad vi og græd, naar Zion randt os i Hu.

2 על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

Vi hængte vore Harper i Landets Pile.

3 כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

Thi de, der havde bortført os, bad os synge, vore Bødler bad os være glade: »Syng os af Zions Sange!«

4 איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

Hvor kan vi synge HERRENS Sange paa fremmed Grund?

5 אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

Jerusalem, glemmer jeg dig, da visne min højre!

6 תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

Min Tunge hænge ved Ganen, om ikke jeg ihukommer dig, om ikke jeg sætter Jerusalem over min højeste Glæde!

7 זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

HERRE, ihukom Edoms Sønner for Jerusalems Dag, at de raabte: »Nedbryd, nedbryd lige til Grunden!«

8 בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

Du Babels Datter, du Ødelægger! Salig den, der gengælder dig, hvad du gjorde imod os!

9 אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

Salig den, der griber dine spæde og knuser dem mod Klippen!