< תהילים 137 >
על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון | 1 |
當我們坐在巴比倫河畔,一起想熙雍即淚流滿面。
על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו | 2 |
在那地的楊柳間,掛起我們的琴絃。
כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון | 3 |
因那些俘虜我們的,要我們唱歌,那些迫害我們的,還要我們奏樂:快些來給我們唱一支熙雍的歌!
איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר | 4 |
但我們身處外鄉異域,怎能謳唱上主的歌曲?
אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני | 5 |
耶路撒冷!我如果將您忘掉,願我的右手枯焦!
תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי | 6 |
我若不懷念您,不以耶路撒冷為喜樂,就寧願我的舌頭緊緊貼在我的上顎!
זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה | 7 |
上主,求您記住厄東的子民,在耶路撒冷蒙難的時辰,他們曾喊叫說:拆毀,拆毀!夷為平地,一直見到基礎,
בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו | 8 |
您只知破壞的巴比倫女子!誰若依照您加給我們的災痍,也焄樣報復於您,他就得福祺。
אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע | 9 |
誰若抓起您的嬰兒幼子,摔在盤石上,他就得福祺。