תהילים 136
| הודו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו | 1 |
(Der Chor der Priester: ) / — (Der Chor der Gemeinde: ) / Dankt Jahwe, denn er ist gütig. / — Denn ewig währet seine Huld!
| הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו | 2 |
Dankt dem Gott der Götter. / — Denn ewig währet seine Huld!
| הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו | 3 |
Dankt dem Herrn der Herren. / — Denn ewig währet seine Huld!
| לעשה נפלאות גדלות לבדו כי לעולם חסדו | 4 |
(Dankt) dem, der allein große Wunder tut. / — Denn ewig währet seine Huld!
| לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו | 5 |
(Dankt) dem, der die Himmel mit Weisheit erschaffen. / — Denn ewig währet seine Huld!
| לרקע הארץ על-המים כי לעולם חסדו | 6 |
(Dankt) dem, der die Erde über die Wasser ausgebreitet. / — Denn ewig währet seine Huld!
| לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו | 7 |
(Dankt) dem, der große Lichter erschaffen: / — Denn ewig währet seine Huld!
| את-השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו | 8 |
Die Sonne, um den Tag zu beherrschen, / — Denn ewig währet seine Huld!
| את-הירח וכוכבים לממשלות בלילה כי לעולם חסדו | 9 |
Den Mond und die Sterne, um die Nacht zu beherrschen. / — Denn ewig währet seine Huld!
| למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו | 10 |
(Dankt) dem, der die Ägypter schlug an ihren Erstgebornen / — Denn ewig währet seine Huld!
| ויוצא ישראל מתוכם כי לעולם חסדו | 11 |
Und Israel aus dem Lande führte / — Denn ewig währet seine Huld!
| ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו | 12 |
Mit starker Hand und ausgerecktem Arm. / — Denn ewig währet seine Huld!
| לגזר ים-סוף לגזרים כי לעולם חסדו | 13 |
(Dankt) dem, der das Schilfmeer in zwei Teile spaltete / — Denn ewig währet seine Huld!
| והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו | 14 |
Und Israel hindurchziehen ließ, / — Denn ewig währet seine Huld!
| ונער פרעה וחילו בים-סוף כי לעולם חסדו | 15 |
Doch Pharao und sein Heer ins Schilfmeer trieb. / — Denn ewig währet seine Huld!
| למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו | 16 |
(Dankt) dem, der sein Volk in der Wüste führte. / — Denn ewig währet seine Huld!
| למכה מלכים גדלים כי לעולם חסדו | 17 |
(Dankt) dem, der mächtige Könige schlug / — Denn ewig währet seine Huld!
| ויהרג מלכים אדירים כי לעולם חסדו | 18 |
Und stolze Könige tötete: / — Denn ewig währet seine Huld!
| לסיחון מלך האמרי כי לעולם חסדו | 19 |
Sihon, der Amoriter König, / — Denn ewig währet seine Huld!
| ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו | 20 |
Und Og, den König von Basan, / — Denn ewig währet seine Huld!
| ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו | 21 |
Und ihr Land zum Erbe gab, / — Denn ewig währet seine Huld!
| נחלה לישראל עבדו כי לעולם חסדו | 22 |
Zum Erbe Israel, seinem Knecht. / — Denn ewig währet seine Huld!
| שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו | 23 |
(Dankt dem), der in unsrer Niedrigkeit an uns gedachte / — Denn ewig währet seine Huld!
| ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו | 24 |
Und uns von unsern Drängern befreite; / — Denn ewig währet seine Huld!
| נתן לחם לכל-בשר כי לעולם חסדו | 25 |
Der allen Lebewesen Speise gibt. / — Denn ewig währet seine Huld!
| הודו לאל השמים כי לעולם חסדו | 26 |
Dankt dem Gott des Himmels. / — Denn ewig währet seine Huld!
