< תהילים 132 >
שיר המעלות זכור-יהוה לדוד-- את כל-ענותו | 1 |
En vallfartssång. Tänk, HERRE, David till godo, på allt vad han fick lida,
אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב | 2 |
han som svor HERREN en ed och gjorde ett löfte åt den Starke i Jakob;
אם-אבא באהל ביתי אם-אעלה על-ערש יצועי | 3 |
"Jag skall icke gå in i den hydda där jag bor, ej heller bestiga mitt viloläger,
אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה | 4 |
jag skall icke unna mina ögon sömn eller mina ögonlock slummer,
עד-אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב | 5 |
förrän jag har funnit en plats åt HERREN, en boning åt den Starke i Jakob."
הנה-שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי-יער | 6 |
Ja, vi hörde därom i Efrata, vi förnummo det i skogsbygden.
נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו | 7 |
Låtom oss gå in i hans boning, tillbedja vid hans fotapall.
קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך | 8 |
Stå upp, HERRE, och kom till din vilostad, du och din makts ark.
כהניך ילבשו-צדק וחסידיך ירננו | 9 |
Dina präster vare klädda i rättfärdighet, och dina fromma juble.
בעבור דוד עבדך-- אל-תשב פני משיחך | 10 |
För din tjänare Davids skull må du icke visa tillbaka din smorde.
נשבע-יהוה לדוד אמת-- לא-ישוב ממנה מפרי בטנך-- אשית לכסא-לך | 11 |
HERREN har svurit David en osviklig ed, som han icke skall rygga: "Av ditt livs frukt skall jag sätta konungar på din tron.
אם-ישמרו בניך בריתי-- ועדתי זו אלמדם גם-בניהם עדי-עד-- ישבו לכסא-לך | 12 |
Om dina barn hålla mitt förbund och hålla mitt vittnesbörd, som jag skall lära dem, så skola ock deras barn till evig tid få sitta på din tron.
כי-בחר יהוה בציון אוה למושב לו | 13 |
Ty HERREN har utvalt Sion, där vill han hava sin boning.
זאת-מנוחתי עדי-עד פה-אשב כי אותיה | 14 |
Detta är min vilostad till evig tid; här skall jag bo, ty till detta ställe har jag lust.
צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם | 15 |
Dess förråd skall jag rikligen välsigna, åt dess fattiga skall jag giva bröd till fyllest.
וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו | 16 |
Dess präster skall jag kläda i frälsning, och dess fromma skola jubla högt.
שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי | 17 |
Där skall jag låta ett horn skjuta upp åt David; där har jag rett till en lampa åt min smorde.
אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו | 18 |
Hans fiender skall jag kläda i skam, men på honom skall hans krona glänsa."