< תהילים 132 >

שיר המעלות זכור-יהוה לדוד-- את כל-ענותו 1
Ein Stufenlied. / Gedenke, Jahwe, dem David / All die Opfer, die er gebracht.
אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב 2
Er leistete Jahwe einen Schwur, / Gelobte dem starken Gott Jakobs:
אם-אבא באהל ביתי אם-אעלה על-ערש יצועי 3
"Wahrlich, nicht geh ich ins Zelt meines Hauses, / Nicht besteig ich das Bett meines Lagers,
אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה 4
Nicht gönne ich Schlaf meinen Augen / Noch meinen Wimpern Schlummer:
עד-אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב 5
Bis ich eine Stätte für Jahwe gefunden, / Eine Wohnung für Jakobs starken Gott."
הנה-שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי-יער 6
Sieh, wir hörten, sie sei in Efrâta, / Wir haben sie dann in Jaars Gefilden gefunden.
נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו 7
So laßt uns denn in seine Wohnung gehn, / Uns niederwerfen vor seiner Füße Schemel.
קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך 8
Auf, Jahwe, begib dich zu deiner Ruhstatt, / Du und die Lade, das Bild deiner Macht!
כהניך ילבשו-צדק וחסידיך ירננו 9
Deine Priester werden dir dienen in Treue, / Und deine Frommen werden sich freun.
בעבור דוד עבדך-- אל-תשב פני משיחך 10
Um Davids, deines Knechtes, willen / Versage nicht deines Gesalbten Bitte!
נשבע-יהוה לדוד אמת-- לא-ישוב ממנה מפרי בטנך-- אשית לכסא-לך 11
Jahwe hat David geschworen / — Wahr ist's, nicht nimmt er's zurück —: / Von der Frucht deines Leibes / Will ich einen Mann auf den Thron dir setzen.
אם-ישמרו בניך בריתי-- ועדתי זו אלמדם גם-בניהם עדי-עד-- ישבו לכסא-לך 12
Halten deine Söhne den Bund mit mir / Und mein Zeugnis, das ich sie lehre: / So sollen auch ihre Söhne für immer / Dir auf dem Throne sitzen."
כי-בחר יהוה בציון אוה למושב לו 13
Denn Jahwe hat Zion erwählt, / Hat es zu seinem Wohnsitz begehrt:
זאת-מנוחתי עדי-עד פה-אשב כי אותיה 14
"Dies ist meine Ruhstatt für immer; / Hier will ich bleiben, weil ich es begehrt.
צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם 15
Seine Nahrung will ich reichlich segnen, / Seine Armen sättigen mit Brot.
וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו 16
Seine Priester will ich kleiden in Heil, / Und seine Frommen sollen laut jauchzen.
שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי 17
Dort laß ich ein Horn für David sprossen: / Meinem Gesalbten hab ich eine Leuchte bereitet.
אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו 18
Seine Feinde will ich in Schande kleiden, / Aber auf ihm soll glänzen seine Krone."

< תהילים 132 >