< תהילים 132 >
שיר המעלות זכור-יהוה לדוד-- את כל-ענותו | 1 |
Ein Stufenlied. / Gedenke, Jahwe, dem David / All die Opfer, die er gebracht.
אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב | 2 |
Er leistete Jahwe einen Schwur, / Gelobte dem starken Gott Jakobs:
אם-אבא באהל ביתי אם-אעלה על-ערש יצועי | 3 |
"Wahrlich, nicht geh ich ins Zelt meines Hauses, / Nicht besteig ich das Bett meines Lagers,
אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה | 4 |
Nicht gönne ich Schlaf meinen Augen / Noch meinen Wimpern Schlummer:
עד-אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב | 5 |
Bis ich eine Stätte für Jahwe gefunden, / Eine Wohnung für Jakobs starken Gott."
הנה-שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי-יער | 6 |
Sieh, wir hörten, sie sei in Efrâta, / Wir haben sie dann in Jaars Gefilden gefunden.
נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו | 7 |
So laßt uns denn in seine Wohnung gehn, / Uns niederwerfen vor seiner Füße Schemel.
קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך | 8 |
Auf, Jahwe, begib dich zu deiner Ruhstatt, / Du und die Lade, das Bild deiner Macht!
כהניך ילבשו-צדק וחסידיך ירננו | 9 |
Deine Priester werden dir dienen in Treue, / Und deine Frommen werden sich freun.
בעבור דוד עבדך-- אל-תשב פני משיחך | 10 |
Um Davids, deines Knechtes, willen / Versage nicht deines Gesalbten Bitte!
נשבע-יהוה לדוד אמת-- לא-ישוב ממנה מפרי בטנך-- אשית לכסא-לך | 11 |
Jahwe hat David geschworen / — Wahr ist's, nicht nimmt er's zurück —: / Von der Frucht deines Leibes / Will ich einen Mann auf den Thron dir setzen.
אם-ישמרו בניך בריתי-- ועדתי זו אלמדם גם-בניהם עדי-עד-- ישבו לכסא-לך | 12 |
Halten deine Söhne den Bund mit mir / Und mein Zeugnis, das ich sie lehre: / So sollen auch ihre Söhne für immer / Dir auf dem Throne sitzen."
כי-בחר יהוה בציון אוה למושב לו | 13 |
Denn Jahwe hat Zion erwählt, / Hat es zu seinem Wohnsitz begehrt:
זאת-מנוחתי עדי-עד פה-אשב כי אותיה | 14 |
"Dies ist meine Ruhstatt für immer; / Hier will ich bleiben, weil ich es begehrt.
צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם | 15 |
Seine Nahrung will ich reichlich segnen, / Seine Armen sättigen mit Brot.
וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו | 16 |
Seine Priester will ich kleiden in Heil, / Und seine Frommen sollen laut jauchzen.
שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי | 17 |
Dort laß ich ein Horn für David sprossen: / Meinem Gesalbten hab ich eine Leuchte bereitet.
אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו | 18 |
Seine Feinde will ich in Schande kleiden, / Aber auf ihm soll glänzen seine Krone."