< תהילים 132 >
שיר המעלות זכור-יהוה לדוד-- את כל-ענותו | 1 |
(Sang til Festrejserne.) HERRE, kom David i Hu for al hans møje,
אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב | 2 |
hvorledes han tilsvor HERREN, gav Jakobs Vældige et Løfte:
אם-אבא באהל ביתי אם-אעלה על-ערש יצועי | 3 |
"Jeg træder ej ind i mit Huses Telt, jeg stiger ej op på mit Leje,
אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה | 4 |
under ikke mine Øjne Søvn, ikke mine Øjenlåg Hvile,
עד-אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב | 5 |
før jeg har fundet HERREN et Sted, Jakobs Vældige en Bolig!"
הנה-שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי-יער | 6 |
"Se, i Efrata hørte vi om den, fandt den på Ja'ars Mark;
נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו | 7 |
lad os gå hen til hans Bolig, tilbede ved hans Fødders Skammel!"
קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך | 8 |
HERRE, bryd op til dit Hvilested, du og din Vældes Ark!
כהניך ילבשו-צדק וחסידיך ירננו | 9 |
Dine Præster være klædte i Retfærd, dine fromme synge med Fryd!
בעבור דוד עבדך-- אל-תשב פני משיחך | 10 |
For din Tjener Davids Skyld afvise du ikke din Salvede!"
נשבע-יהוה לדוד אמת-- לא-ישוב ממנה מפרי בטנך-- אשית לכסא-לך | 11 |
HERREN tilsvor David et troværdigt, usvigeligt Løfte: "Af din Livsens Frugt vil jeg sætte Konger på din Trone.
אם-ישמרו בניך בריתי-- ועדתי זו אלמדם גם-בניהם עדי-עד-- ישבו לכסא-לך | 12 |
Såfremt dine Sønner holder min Pagt og mit Vidnesbyrd, som jeg lærer dem, skal også deres Sønner sidde evindelig på din Trone!
כי-בחר יהוה בציון אוה למושב לו | 13 |
Thi HERREN har udvalgt Zion, ønsket sig det til Bolig:
זאת-מנוחתי עדי-עד פה-אשב כי אותיה | 14 |
Her er for evigt mit Hvilested, her vil jeg bo, thi det har jeg ønsket.
צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם | 15 |
Dets Føde velsigner jeg, dets fattige mætter jeg med Brød,
וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו | 16 |
dets Præster klæder jeg i Frelse, dets fromme skal synge med Fryd.
שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי | 17 |
Der lader jeg Horn vokse frem for David, sikrer min Salvede Lampe.
אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו | 18 |
Jeg klæder hans Fjender i Skam, men på ham skal Kronen stråle!"