< תהילים 131 >
שיר המעלות לדוד יהוה לא-גבה לבי-- ולא-רמו עיני ולא-הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני | 1 |
«Ωιδή των Αναβαθμών, του Δαβίδ.» Κύριε, δεν υπερηφανεύθη η καρδία μου ουδέ υψώθησαν οι οφθαλμοί μου· ουδέ περιπατώ εις πράγματα μεγάλα και υψηλότερα υπέρ εμέ.
אם-לא שויתי ודוממתי-- נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי | 2 |
Βεβαίως, υπέταξα και καθησύχασα την ψυχήν μου, ως το απογεγαλακτισμένον παιδίον πλησίον της μητρός αυτού· η ψυχή μου είναι εν εμοί ως απογεγαλακτισμένον παιδίον.
יחל ישראל אל-יהוה-- מעתה ועד-עולם | 3 |
Ας ελπίζη ο Ισραήλ επί τον Κύριον, από του νυν και έως του αιώνος.