< תהילים 130 >
שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה | 1 |
Veisu korkeimmassa Kuorissa. Syvyydessä minä huudan sinua, Herra.
אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות-- לקול תחנוני | 2 |
Herra, kuule minun ääneni: vaarinottakaan korvas rukousteni äänestä.
אם-עונות תשמר-יה-- אדני מי יעמד | 3 |
Jos sinä, Herra, soimaat syntiä: Herra, kuka siis pysyy?
כי-עמך הסליחה-- למען תורא | 4 |
Sillä sinun tykönäs on anteeksi antamus, että sinua peljättäisiin.
קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי | 5 |
Minä odotan Herraa: sieluni odottaa, ja minä toivon hänen sanansa päälle.
נפשי לאדני-- משמרים לבקר שמרים לבקר | 6 |
Sieluni vartioitsee Herraa huomenvartiosta toiseen huomenvartioon asti.
יחל ישראל אל-יהוה כי-עם-יהוה החסד והרבה עמו פדות | 7 |
Israel toivokaan Herran päälle; sillä Herralla on armo, ja runsas lunastus hänellä.
והוא יפדה את-ישראל-- מכל עונתיו | 8 |
Ja hän lunastaa Israelin kaikista synneistänsä.