< תהילים 130 >
שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה | 1 |
Af det dybe raaber jeg til dig, Herre!
אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות-- לקול תחנוני | 2 |
Herre! hør paa min Røst; lad dine Øren mærke paa mine ydmyge Begæringers Røst.
אם-עונות תשמר-יה-- אדני מי יעמד | 3 |
Dersom du, Herre, vil tage Vare paa Misgerninger, Herre! hvo kan da bestaa?
כי-עמך הסליחה-- למען תורא | 4 |
Men hos dig er Forladelse, paa det du maa frygtes.
קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי | 5 |
Jeg biede efter Herren, min Sjæl biede, og jeg haabede paa hans Ord.
נפשי לאדני-- משמרים לבקר שמרים לבקר | 6 |
Min Sjæl længes efter Herren mere end Vægtere efter Morgenen, Vægtere efter Morgenen.
יחל ישראל אל-יהוה כי-עם-יהוה החסד והרבה עמו פדות | 7 |
Israel! haab paa Herren; thi hos Herren er Miskundhed, og megen Forløsning er hos ham.
והוא יפדה את-ישראל-- מכל עונתיו | 8 |
Og han skal forløse Israel af alle dets Misgerninger.