< תהילים 126 >
שיר המעלות בשוב יהוה את-שיבת ציון-- היינו כחלמים | 1 |
Als Jahwe Zions Wandrer in die Heimat führte, / Waren wir wie Träumende.
אז ימלא שחוק פינו-- ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים-- הגדיל יהוה לעשות עם-אלה | 2 |
Damals war unser Mund voll Lachens / Und unsre Zunge voll Jubels. / Damals sagte man unter den Heiden: / "Großes hat Jahwe an ihnen getan!"
הגדיל יהוה לעשות עמנו-- היינו שמחים | 3 |
Ja, Großes hat Jahwe an uns getan: / Darüber waren wir fröhlich.
שובה יהוה את-שבותנו (שביתנו)-- כאפיקים בנגב | 4 |
Wende nun, Jahwe, auch unser Geschick / Gleich Regenbächen im Mittagsland.
הזרעים בדמעה-- ברנה יקצרו | 5 |
Die mit Tränen säen, / Werden mit Jubel ernten.
הלוך ילך ובכה-- נשא משך-הזרע בא-יבא ברנה-- נשא אלמתיו | 6 |
Wohl geht man jetzt mit Weinen dahin, / Indem man den Samen zur Aussaat trägt. / Aber man kommt mit Jubel an, / Indem man trägt seine Garben.