< תהילים 122 >
שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי-- בית יהוה נלך | 1 |
En vallfartssång; av David. Jag gladdes, när man sade till mig: »Vi skola gå till HERRENS hus.»
עמדות היו רגלינו-- בשעריך ירושלם | 2 |
Våra fötter fingo träda in i dina portar, Jerusalem,
ירושלם הבנויה-- כעיר שחברה-לה יחדו | 3 |
Jerusalem, du nyuppbyggda stad, där hus sluter sig väl till hus,
ששם עלו שבטים שבטי-יה--עדות לישראל להדות לשם יהוה | 4 |
dit stammarna draga upp, HERRENS stammar, efter lagen för Israel, till att prisa HERRENS namn.
כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד | 5 |
Ty där äro ställda domarstolar, stolar för Davids hus.
שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך | 6 |
Önsken Jerusalem frid; ja, dem gånge väl, som älska dig.
יהי-שלום בחילך שלוה בארמנותיך | 7 |
Frid vare inom dina murar, välgång i dina palats!
למען אחי ורעי-- אדברה-נא שלום בך | 8 |
För mina bröders och vänners skull vill jag tillsäga dig frid.
למען בית-יהוה אלהינו-- אבקשה טוב לך | 9 |
För HERRENS, vår Guds, hus' skull vill jag söka din välfärd.