< תהילים 122 >

שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי-- בית יהוה נלך 1
Canto dei pellegrinaggi. Di Davide. Io mi sono rallegrato quando m’han detto: Andiamo alla casa dell’Eterno.
עמדות היו רגלינו-- בשעריך ירושלם 2
I nostri passi si son fermati entro le tue porte, o Gerusalemme;
ירושלם הבנויה-- כעיר שחברה-לה יחדו 3
Gerusalemme, che sei edificata, come una città ben compatta,
ששם עלו שבטים שבטי-יה--עדות לישראל להדות לשם יהוה 4
dove salgono le tribù, le tribù dell’Eterno, secondo l’ingiunzione fattane ad Israele, per celebrare il nome dell’Eterno.
כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד 5
Perché quivi sono posti i troni per il giudizio, i troni della casa di Davide.
שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך 6
Pregate per la pace di Gerusalemme! Prosperino quelli che t’amano!
יהי-שלום בחילך שלוה בארמנותיך 7
Pace sia entro i tuoi bastioni, e tranquillità nei tuoi palazzi!
למען אחי ורעי-- אדברה-נא שלום בך 8
Per amore dei miei fratelli e dei miei amici, io dirò adesso: Sia pace in te!
למען בית-יהוה אלהינו-- אבקשה טוב לך 9
Per amore della casa dell’Eterno, dell’Iddio nostro, io procaccerò il tuo bene.

< תהילים 122 >