< תהילים 122 >
שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי-- בית יהוה נלך | 1 |
Ein Wallfahrtslied Davids. Ich freute mich, als man mir sagte:
עמדות היו רגלינו-- בשעריך ירושלם | 2 |
So stehn denn nunmehr unsre Füße in deinen Toren, Jerusalem!
ירושלם הבנויה-- כעיר שחברה-לה יחדו | 3 |
Jerusalem, du wiedererbaute als eine Stadt, die fest in sich geschlossen,
ששם עלו שבטים שבטי-יה--עדות לישראל להדות לשם יהוה | 4 |
wohin die Stämme hinaufziehn, die Stämme des HERRN, nach der für Israel gültigen Weisung, dort den Namen des HERRN zu preisen;
כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד | 5 |
denn dort waren einst aufgestellt die Stühle zum Gericht, die Stühle des Hauses Davids.
שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך | 6 |
Bringet Jerusalem dar den Friedensgruß: »Heil denen, die dich lieben!
יהי-שלום בחילך שלוה בארמנותיך | 7 |
Friede herrsche vor deinen Mauern, sichere Ruhe in deinen Palästen!«
למען אחי ורעי-- אדברה-נא שלום בך | 8 |
Um meiner Brüder und Freunde willen will ich dir Frieden wünschen;
למען בית-יהוה אלהינו-- אבקשה טוב לך | 9 |
um des Hauses des HERRN, unsres Gottes, willen will ich Segen für dich erbitten.