< תהילים 120 >
שיר המעלות אל-יהוה בצרתה לי-- קראתי ויענני | 1 |
En vallfartssång. Jag ropar till HERREN i min nöd, och han svarar mig.
יהוה--הצילה נפשי משפת-שקר מלשון רמיה | 2 |
HERRE, rädda min själ från lögnaktiga läppar, från en falsk tunga.
מה-יתן לך ומה-יסיף לך-- לשון רמיה | 3 |
Varmed bliver du lönad, både nu och allt framgent, du falska tunga?
חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים | 4 |
Jo, med en våldsverkares skarpa pilar och med glödande ginstkol.
אויה-לי כי-גרתי משך שכנתי עם-אהלי קדר | 5 |
Ve mig, att jag måste dväljas i Meseks land och bo ibland Kedars hyddor!
רבת שכנה-לה נפשי-- עם שונא שלום | 6 |
Länge nog har min själ måst bo ibland dem som hata friden.
אני-שלום וכי אדבר המה למלחמה | 7 |
Jag själv håller frid, men säger jag blott ett ord, äro de redo till strid.