< תהילים 120 >
שיר המעלות אל-יהוה בצרתה לי-- קראתי ויענני | 1 |
Cantique des pèlerinages. J'ai invoqué l'Éternel dans ma détresse, Et il m'a exaucé.
יהוה--הצילה נפשי משפת-שקר מלשון רמיה | 2 |
Éternel, délivre mon âme des lèvres menteuses, De la langue perfide!
מה-יתן לך ומה-יסיף לך-- לשון רמיה | 3 |
Quelle sera ta rétribution, Quel sera ton profit, langue perfide?
חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים | 4 |
— Les flèches aiguës du guerrier, Avec les charbons ardents du genêt! —
אויה-לי כי-גרתי משך שכנתי עם-אהלי קדר | 5 |
Malheureux que je suis, de séjourner dans Mésec, De demeurer sous les tentes de Kédar!
רבת שכנה-לה נפשי-- עם שונא שלום | 6 |
Trop longtemps mon âme a demeuré Parmi ceux qui haïssent la paix.
אני-שלום וכי אדבר המה למלחמה | 7 |
Je veux la paix; mais, dès que j'ouvre la bouche, Ils veulent la guerre!