< תהילים 120 >
שיר המעלות אל-יהוה בצרתה לי-- קראתי ויענני | 1 |
In my distress I cried to the LORD, and he heard me.
יהוה--הצילה נפשי משפת-שקר מלשון רמיה | 2 |
Deliver my soul, O LORD, from lying lips, and from a deceitful tongue.
מה-יתן לך ומה-יסיף לך-- לשון רמיה | 3 |
What shall be given to you? or what shall be done to you, you false tongue?
חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים | 4 |
Sharp arrows of the mighty, with coals of juniper.
אויה-לי כי-גרתי משך שכנתי עם-אהלי קדר | 5 |
Woe is me, that I sojourn in Mesech, that I dwell in the tents of Kedar!
רבת שכנה-לה נפשי-- עם שונא שלום | 6 |
My soul has long dwelled with him that hates peace.
אני-שלום וכי אדבר המה למלחמה | 7 |
I am for peace: but when I speak, they are for war.