< תהילים 120 >
שיר המעלות אל-יהוה בצרתה לי-- קראתי ויענני | 1 |
In my trouble I cried to the Lord: and he heard me.
יהוה--הצילה נפשי משפת-שקר מלשון רמיה | 2 |
O Lord, deliver my soul from wicked lips, and a deceitful tongue.
מה-יתן לך ומה-יסיף לך-- לשון רמיה | 3 |
What shall be given to thee, or what shall be added to thee, to a deceitful tongue.
חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים | 4 |
The sharp arrows of the mighty, with coals that lay waste.
אויה-לי כי-גרתי משך שכנתי עם-אהלי קדר | 5 |
Woe is me, that my sojourning is prolonged! I have dwelt with the inhabitants of cedar:
רבת שכנה-לה נפשי-- עם שונא שלום | 6 |
My soul hath been long a sojourner.
אני-שלום וכי אדבר המה למלחמה | 7 |
With them that hate peace I was peaceable: when I spoke to them they fought against me without cause.