< תהילים 120 >
שיר המעלות אל-יהוה בצרתה לי-- קראתי ויענני | 1 |
A Song of the going up. In my trouble my cry went up to the Lord, and he gave me an answer.
יהוה--הצילה נפשי משפת-שקר מלשון רמיה | 2 |
O Lord, be the saviour of my soul from false lips, and from the tongue of deceit.
מה-יתן לך ומה-יסיף לך-- לשון רמיה | 3 |
What punishment will he give you? what more will he do to you, you false tongue?
חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים | 4 |
Sharp arrows of the strong, and burning fire.
אויה-לי כי-גרתי משך שכנתי עם-אהלי קדר | 5 |
Sorrow is mine because I am strange in Meshech, and living in the tents of Kedar.
רבת שכנה-לה נפשי-- עם שונא שלום | 6 |
My soul has long been living with the haters of peace.
אני-שלום וכי אדבר המה למלחמה | 7 |
I am for peace: but when I say so, they are for war.