< תהילים 120 >
שיר המעלות אל-יהוה בצרתה לי-- קראתי ויענני | 1 |
(Sang til Festrejserne.) Jeg råbte til HERREN i Nød, og han svarede mig.
יהוה--הצילה נפשי משפת-שקר מלשון רמיה | 2 |
HERRE, udfri min Sjæl fra Løgnelæber, fra den falske Tunge!
מה-יתן לך ומה-יסיף לך-- לשון רמיה | 3 |
Der ramme dig dette og hint, du falske Tunge!
חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים | 4 |
Den stærkes Pile er hvæsset ved glødende Gyvel.
אויה-לי כי-גרתי משך שכנתי עם-אהלי קדר | 5 |
Ve mig, at jeg må leve som fremmed i Mesjek, bo iblandt Kedars Telte!
רבת שכנה-לה נפשי-- עם שונא שלום | 6 |
Min Sjæl har længe nok boet blandt Folk, som hader Fred.
אני-שלום וכי אדבר המה למלחמה | 7 |
Jeg vil Fred; men taler jeg, vil de Krig!