< תהילים 12 >
למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם | 1 |
Til sangmesteren, efter Sjeminit; en salme av David. Frels, Herre! for de fromme er borte, de trofaste er forsvunnet blandt menneskenes barn.
שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו | 2 |
Løgn taler de, hver med sin næste, med falske leber; med tvesinnet hjerte taler de.
יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות | 3 |
Herren utrydde alle falske leber, den tunge som taler store ord,
אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו | 4 |
dem som sier: Ved vår tunge skal vi få overhånd, våre leber er med oss, hvem er herre over oss?
משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו | 5 |
For de elendiges ødeleggelses skyld, for de fattiges sukks skyld vil jeg nu reise mig, sier Herren; jeg vil gi dem frelse som stunder efter den.
אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים | 6 |
Herrens ord er rene ord, likesom sølv som er renset i en smeltedigel i jorden, syv ganger renset.
אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם | 7 |
Du, Herre, vil bevare dem, du vil vokte dem for denne slekt evindelig.
סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם | 8 |
Rundt omkring svermer de ugudelige, når skarn er ophøiet blandt menneskenes barn.