תהילים 12

1 למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם

In finem, pro octava. Psalmus David. [Salvum me fac, Domine, quoniam defecit sanctus, quoniam diminutæ sunt veritates a filiis hominum.

2 שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו

Vana locuti sunt unusquisque ad proximum suum; labia dolosa, in corde et corde locuti sunt.

3 יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות

Disperdat Dominus universa labia dolosa, et linguam magniloquam.

4 אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו

Qui dixerunt: Linguam nostram magnificabimus; labia nostra a nobis sunt. Quis noster dominus est?

5 משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו

Propter miseriam inopum, et gemitum pauperum, nunc exsurgam, dicit Dominus. Ponam in salutari; fiducialiter agam in eo.

6 אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים

Eloquia Domini, eloquia casta; argentum igne examinatum, probatum terræ, purgatum septuplum.

7 אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם

Tu, Domine, servabis nos, et custodies nos a generatione hac in æternum.

8 סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם

In circuitu impii ambulant: secundum altitudinem tuam multiplicasti filios hominum.]