תהילים 12

1 למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם

Dem Sangmeister auf der Oktave. Ein Psalm Davids. Rette, o Jehovah! Denn es ist aus mit dem Frommen. Denn geschwunden ist die Treue unter den Menschensöhnen.

2 שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו

Sie reden Eitles, der Mann mit seinem Genossen; mit glatter Lippe, mit Doppelherzen reden sie.

3 יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות

Jehovah rotte aus all die glatten Lippen und die Zunge, die Großes redet;

4 אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו

Die da sprechen: mit unserer Zunge machen wir uns mächtig, unsere Lippe ist mit uns. Wer ist Herr über uns?

5 משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו

Ob der Verheerung der Elenden, ob dem Jammer der Dürftigen, mache Ich Mich auf, spricht Jehovah, und schaffe dem Heil, den man anschnaubt.

6 אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים

Die Reden Jehovahs sind reine Reden, Silber, geläutert im Tiegel der Erde, abgetrieben siebenmal.

7 אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם

Jehovah, behüte Du sie, bewahre uns vor diesem Geschlecht in Ewigkeit.

8 סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם

Ringsum ergehen Ungerechte sich, wo Niedertracht sich erhöhet unter den Söhnen des Menschen.