< תהילים 12 >
למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם | 1 |
Dem Sangmeister, in der achten Tonart. Ein Psalm Davids.
שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו | 2 |
Hilf, Jahwe, denn die Frommen sind dahin! / Die Treue schwindet bei den Menschenkindern.
יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות | 3 |
Sie reden miteinander Lüge, / Doppelzüngig reden sie mit schmeichlerischen Lippen.
אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו | 4 |
Es rotte Jahwe alle Schmeichellippen aus / Und jede prahlerische Zunge.
משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו | 5 |
Sie sprechen: "Wir sind stark durch unsre Zunge; / Wenn unsre Lippen mit uns sind, wer ist dann unser Herr?"
אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים | 6 |
"Weil die Dulder leiden müssen, weil die Armen seufzen, / Will ich mich nun erheben", so spricht Jahwe, / "Will Hilfe senden dem, der danach schmachtet."
אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם | 7 |
Jahwes Worte sind lautre Worte: / Silber, das in der Werkstatt gereinigt zur Erde fließt, / Geläutert siebenfach.
סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם | 8 |
Du, Jahwe, wirst sie schirmen, / Wirst sie vor diesen Menschen für immer bewahren. Es schreiten ringsum Frevler stolz einher, / Weil niedrige Gemeinheit hochkommt bei den Menschenkindern.