< תהילים 12 >
למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם | 1 |
Psaume de David, [donné] au maître chantre, [pour le chanter] sur Seminith. Délivre, ô Eternel! parce que l'homme de bien ne se voit plus, [et] que les véritables ont disparu entre les fils des hommes.
שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו | 2 |
Chacun dit la fausseté à son compagnon avec des lèvres flatteuses, et ils parlent avec un cœur double.
יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות | 3 |
L'Eternel veuille retrancher toutes les lèvres flatteuses, [et] la langue qui parle fièrement.
אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו | 4 |
Parce qu'ils disent: nous aurons le dessus par nos langues; nos lèvres sont en notre puissance; qui sera Seigneur sur nous?
משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו | 5 |
A cause du mauvais traitement que l'on fait aux affligés, à cause du gémissement des pauvres, je me lèverai maintenant, dit l'Eternel, je mettrai en sûreté celui à qui l'on tend des pièges.
אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים | 6 |
Les paroles de l'Eternel sont des paroles pures, c'est un argent affiné au fourneau de terre, épuré par sept fois.
אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם | 7 |
Toi, Eternel! gardes-les, [et] préserve à jamais chacun d'eux de cette race de gens.
סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם | 8 |
[Car] les méchants se promènent de toutes parts, tandis que des gens abjects sont élevés entre les fils des hommes.