< תהילים 12 >
למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם | 1 |
To the Overseer, on the octave. — A Psalm of David. Save, Jehovah, for the saintly hath failed, For the stedfast have ceased From the sons of men:
שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו | 2 |
Vanity they speak each with his neighbour, Lip of flattery! With heart and heart they speak.
יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות | 3 |
Jehovah doth cut off all lips of flattery, A tongue speaking great things,
אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו | 4 |
Who said, 'By our tongue we do mightily: Our lips [are] our own; who [is] lord over us?'
משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו | 5 |
Because of the spoiling of the poor, Because of the groaning of the needy, Now do I arise, saith Jehovah, I set in safety [him who] doth breathe for it.
אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים | 6 |
Sayings of Jehovah [are] pure sayings; Silver tried in a furnace of earth refined sevenfold.
אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם | 7 |
Thou, O Jehovah, dost preserve them, Thou keepest us from this generation to the age.
סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם | 8 |
Around the wicked walk continually, According as vileness is exalted by sons of men!