תהילים 12

1 למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם

(Til sangmesteren. Efter den ottende. En salme af David.) HERRE, hjælp, thi de fromme er borte, svundet er Troskab blandt Menneskens Børn;

2 שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו

de taler Løgn, den ene til den anden, med svigefulde Læber og tvedelt Hjerte.

3 יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות

Hver svigefuld Læbe udrydde HERREN, den Tunge, der taler store Ord,

4 אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו

dem, som siger: "Vor Tunge gør os stærke, vore Læber er med os, hvo er vor Herre?"

5 משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו

"For armes Nød og fattiges Suk vil jeg nu stå op", siger HERREN, "jeg frelser den, som man blæser ad."

6 אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים

HERRENs Ord er rene Ord, det pure, syvfold lutrede Sølv.

7 אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם

HERRE, du vogter os, værner os evigt mod denne Slægt.

8 סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם

De gudløse færdes frit overalt, når Skarn ophøjes blandt Menneskens Børn.