תהילים 12

1 למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם

Til Sangmesteren. Efter den ottende. En Salme af David.

2 שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו

HERRE, hjælp, thi de fromme er borte, svundet er Troskab blandt Menneskens Børn;

3 יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות

de taler Løgn, den ene til den anden, med svigefulde Læber og tvedelt Hjerte.

4 אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו

Hver svigefuld Læbe udrydde HERREN, den Tunge, der taler store Ord,

5 משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו

dem, som siger: »Vor Tunge gør os stærke, vore Læber er med os, hvo er vor Herre?«

6 אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים

»For armes Nød og fattiges Suk vil jeg nu staa op«, siger HERREN, »jeg frelser den, som man blæser ad.«

7 אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם

HERRENS Ord er rene Ord, det pure, syvfold lutrede Sølv.

8 סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם

HERRE, du vogter os, værner os evigt mod denne Slægt. De gudløse færdes frit overalt, naar Skarn ophøjes blandt Menneskens Børn.